יחסי תאומים לפי הרכב האחים האחרים במשפחה


מאז ומעולם אנשים החשיבו יחסי תאומים כמיוחדים. במיתולוגיה של תרבויות שונות תאומים מתוארים פעמים רבות כשני חלקים של אותו שלם וכבעלי קשר חזק יותר מזה של אחים רגילים, או לחילופין כיריבים בנפש.

 עם זאת, מעט ידוע אודות הגורמים המשפיעים בפועל על יחסים בין תאומים. אחת השאלות שאנו במחקר התאומים הישראלי בוחניםהיא: כיצד גדילה לצד אחים או אחיות נוספים/ות משפיעה על היחסים בין התאומים?

סלוודור מינושין, אחד מהאבות המייסדים של הטיפול המשפחתי, מתאר משפחה כמערכת הפועלת על פי דפוסים של קשרי חליפין ומורכבת מתתי מערכות. כל פרט במשפחה מהווה תת מערכת, וגם צמדים כגון בעל-אשה, אמא-ילד וכו', יכולים להוות תת מערכות. תת מערכות יכולות להיווצר על בסיס דור, מגדר, תפקיד וכו', וכל פרט במשפחה שייך לתת מערכות שונות שבהן יש לו רמות כוח שונות ושבהן הוא לומד כישורים בינאישיים שונים ומנהל יחסים שונים. בין תתי המערכות קיימים גבולות, יותר או פחות נוקשים, שהם למעשה חוקים אשר מגדירים מי משתתף בכל תת מערכת וכיצד.

אנחנו במחקר התאומים הישראלי, הנחנו שכאשר יש תאומים במשפחה הם יוצרים תת מערכת בתוך המשפחה ושיערנו שמידת האיזון של תת מערכת זו, אשר משתקפת ביחסים בין התאומים, תהיה מושפעת מגילם ומספרם של האחים הנוספים המהווים תת מערכת בפני עצמם. כך למשל שיערנו שהשפעתו של אח אחד נוסף תהיה שונה מהשפעתם של שני אחים נוספים או היעדר אחים. במקרה הראשון סביר להניח שנוכחותו של האח הנוסף תפר את האיזון בין התאומים ע"י יצירת משולש שהוא בהכרח מבנה לא יציב, וכתוצאה מכך תפחית את הקרבה בין התאומים ותגביר את הקונפליקט ביניהם. לעומת זאת, נוכחותם של שני אחים, לא מפרה את האיזון בין התאומים ואולי אף תורמת לו משום ששני האחים הנוספים יוצרים תת מערכת מאוזנת נוספת ולכן נצפה שבמקרה זה הקרבה תהיה גבוהה יותר והקונפליקט נמוך יותר לעומת המקרה הראשון. דבר דומה קורה כאשר אין אחים נוספים מלבד התאומים, משום שבמקרה זה התאומים מהווים תת מערכת מאוזנת בתוך עצמה ומול תת המערכת של ההורים. פרמטר נוסף שחשוב לקחת בחשבון הוא גילם של האחים הנוספים. כאשר האחים הנוספים קרובים בגילם לתאומים, ההשפעות שתוארו לעיל ככל הנראה יהיו תקפות. לעומת זאת, אם אחד האחים מבוגר מהתאומים בשנים רבות, הוא יהווה תת מערכת בפני עצמו או עם אחים מבוגרים נוספים ואז השפעתו על התאומים תהיה שונה.

טבלה 1 מפרטת את סוגי המשפחות אשר שיערנו שהרכב האחים הנוספים בהם מפר את האיזון בתת המערכת של התאומים, לעומת כאלה שההרכב בהן אינו מפר איזון זה.



על מנת לבדוק כיצד ההפרה המשוערת של האיזון משפיעה על היחסים בין התאומים, סיווגנו את היחסים בין כל זוגות התאומים לארבע קטגוריות ע"פ הסיווג שתואר ע"י מגוויר ושות'  ומבוסס על שני מימדים שקיימים ביחסים: קרבה וקונפליקט. ארבעת הקטגוריות      (ראו טבלה) הן:

    1. יחסים הרמוניים קרבה גבוהה וקונפליקט נמוך       
   2. יחסים קונפליקטואליים קונפליקט גבוה וקרבה נמוכה
   3. יחסים אינטנסיביים קרבה גבוהה וקונפליקט גבוה
   4. יחסים מרוחקים קרבה נמוכה וקונפליקט נמוך



לאחר מכן בדקנו כיצד סוגי היחסים הנ"ל מתפלגים במשפחות שהרכב האחים בהן משוער להפר את האיזון בתת המערכת של התאומים, לעומת סוגי משפחות בהן הרכב האחים אינו מפר את האיזון. התוצאות מוצגות בתרשים 1.

התוצאות מעידות על כך שאכן במשפחות שבהן שיערנו שהרכב האחים הנוספים מפר את האיזון בתת המערכת של התאומים, היחסים הנפוצים ביותר הם יחסים קונפליקטואליים (32.8% מכלל המקרים), בעוד שבמשפחות שבהן שיערנו שהרכב האחים הנוספים לא מפר את האיזון בתת המערכת של התאומים, היחסים הנפוצים ביותר הם יחסים הרמוניים (29.4% מכלל המקרים).



בבליוגרפיה

    Minuchin, S. (1974). Families and family therapy. Harvard University Press, pp.51-54.
3.    McGuire, S., McHale, S. M., & Updegraff, K. (1996). Childrens perceptions of the sibling relationship in middle childhood: Connections within and between family relationships. Personal Relationships, 3, 229  239

מאמרים בנושא