ביחד או לחוד


אם אתם הורים לתאומים, ומודאגים מהשפעות הקשר בינהם על המשך חייהם, דעו כי אתם לא לבד. השפעת קשר הדוק וקבוע בין שתי דמויות artilce3צעירות הינה שאלה המטרידה הורים רבים לתאומים, החוששים כי המסירות של התאומים אחד לשני תפגע בהתפתחות העצמאות האישית והחברתית של כל אחד מהם:

הורים חוששים כי הקשר ההדוק בין התאומים עלול להגביל אותם מבחינה אינטלקטואלית, גם בגלל שיגרום להם להתעניין מעט יחסית בסביבתם וגם בגלל שיתכן כי כל תאום לא יטרח ללמוד את מה שאחיו יודע ויכול לעשות למענו. בנוסף, ישנו חשש כי הקשר בין התאומים יבודד אותם מילדים אחרים ואולי אף ישפיע על יצירת קשרים בבגרותם, כולל קושי ביצירת קשרים עם המין השני. דאגה עיקרית נוספת היא כי אם התאומים מאוד קרובים יכול להיווצר מצב בו התאום תופס את מקומו של המבוגר, ולהורים לא תינתן האפשרות להשפיע וללמד התנהגויות מוסריות ולהוות דוגמה.מובן אם כן, מדוע כאשר תאומים נכנסים לראשונה למסגרת חינוכית, הורים רבים מתחילים לתהות האם ההפרדה של ילדיהם היא הצעד הנכון עבור ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית שלהם.

ישנן כמה טענות בעד הפרדת תאומים:

1. הפרדת התאומים במסגרות חינוכיות חיונית כדי למנוע את התוצאות הבלתי רצויות שהוזכרו בתחילת ההקדמה, העלולות להתקבל מהקשר ההדוק שלהם.
2. ההשוואות שנעשות בין תאומים שנמצאים באותה כיתה עלולות ליצור מתח וקנאה.
3. אם אחד התאומים מתקשה בלימודים, רגשי הנחיתות שלו בהשוואה לאחיו יגרמו לו להתקשות אף יותר.
4. תאומים זהים לא מקבלים יחס מספק בגלל שמוריהם וחבריהם מתבלבלים ביניהם.
5. אי הפרדת תאומים בכיתה תקשה עליהם להכיר חברים נפרדים, ועלולה להביא לדיכוי עצמאותם.

מצד שני, ישנן טענות נגד הפרדת תאומים:

1. תשומת הלב שמופנית כלפי התאומים (בעיקר זהים), והיתרון של עבודת הצוות, מהווה תמריץ עבורם בלימודים.
2. תחרותיות היא דבר בריא ומעודד עצמאות.

הבעיה היא, כי למרות הגידול בעשורים האחרונים במספר לידות התאומים, והעלייה במספר התאומים בבתי הספר, אין עדיין המלצה גורפת ומוכחת בעניין ההפרדה במסגרות החינוך. יש בתי ספר שבהם ההחלטה האם להפריד תלויה בהורים בלבד, אך נפוצה גם התופעה בה הפרדת התאומים נעשית לפי החלטת הנהלת בית הספר ואנשי חינוך ללא כל התייעצות עם ההורים. על רקע זה מתרחשים לא פעם עימותים בין ההורים למערכת החינוכית של ילדיהם, בעיקר עקב הטענה שיחס המערכת גורף, ואין התייחסות לכל מקרה של תאומים לגופו.

אחת הסיבות למצב זה היא שגם למחקר החברתי והמדעי עדיין אין תשובות ברורות לשאלת הפרדת התאומים: מבין המומחים בחינוך יש התומכים בהפרדת תאומים כאשר הם בעלי אישיות מאוד שונה (לדוגמא תאומים בן ובת), ויש התומכים דווקא בהפרדת תאומים ככל שהם יותר דומים. שתי העמדות מטרתן לשמר ולחזק את האינדיווידואליות של כל תאום. אין פלא אם כן, שהורים רבים מרגישים אובדי עצות ביחס להחלטה לגבי הפרדת התאומים שלהם.

כבר בשנות ה-60 חוקרת בשם koch מצאה כי יכולות השפה ורמת הIQ של תאומים שהופרדו בבית הספר היו גבוהים יותר. אולם מחקרים חדשים יותר מצאו כי להפרדת תאומים יש השלכות שליליות על הצלחתם בלימודים: מחקר אורך שנערך בשנת 2003 ע"י חוקרים מבריטניה וארה"ב, מצא כי הפרדת תאומים בבית הספר מעוררת בהם לחץ וחרדה, אשר לא תמיד חולפים במהירות. ככל שהתאומים הופרדו מאוחר יותר, הם הראו יותר בעיות רגשיות ובעיות קריאה בהשוואה לתאומים שלא הופרדו. כלומר, הפרדה מאוחרת אינה קלה או מועילה יותר מהפרדה מוקדמת. בנוסף נמצא כי אצל תאומים לא זהים נעלמו כעבור זמן מה הבעיות הרגשיות שנצפו אצל התאומים הזהים. עם זאת המחקר לא המשיך את הבדיקה בשנות ההתבגרות של התאומים, בהם המצב יכול להשתנות.

אחד השיקולים בהפרדת תאומים הוא האם הם זהים או לא. מחקר שנערך בארה"ב מצא כי אחוז גבוה יותר של הורים לתאומים זהים מעדיפים לא להפרידם, לעומת הורים לתאומים לא זהים. מכך הסיקו שזיגוטיות התאומים (כלומר, אם הם זהים או לא) משפיעה על הדעה של ההורים בעניין ההפרדה וכן על תוצאות ההפרדה עצמה.

מחקר שעסק בשאלה האם תאומים זהים קרובים יותר מתאומים לא זהים נערך ע"י Koch. תוצאות מחקר זה הראו שלתאומים זהים, הדומים מבחינה פיזית וגם מבחינת טמפרמנט, יש קשר קרוב יותר מתאומים לא זהים. השפעת הסביבה יכולה להוות גורם מרכזי לתופעה זו, כיוון שהיא מצפה מתאומים זהים ליצור קשר הדוק וגורמת להם לעשות זאת. הקשר שבין התאומים תלוי מאוד גם בהורים: יש הורים שמרגישים גאווה בהצגת התאומים שלהם בביגוד זהה, בנתינת שמות דומים, ודואגים להזכיר להם בכל עת כמה הם דומים. ישנם הורים שמתייחסים לתאומים שלהם בצורה זהה ויוצרים להם תנאים שווים מתוך רצון להיות הוגנים, למרות שבפועל הצרכים שלהם שונים. מנגד ישנם הורים הדואגים להפרדה מלאה גם כאשר התאומים מאוד זקוקים לקשר. המסקנה במחקר זה היא הצורך להתייחס לכל מקרה לגופו.

שיקול נוסף בסוגיית הפרדת התאומים ומידת הסתגלותם למערכת החינוכית הוא "התאום הדומיננטי". העובדה שלכאורה בכל זוג תמיד קיים יחיד דומיננטי יותר, גורמת למחשבה שלתאום השני לא תהיה הזדמנות להתפתח מבחינה אינדיווידואלית, והיא מהווה גורם בהחלטה האם להפריד את זוג התאומים או לא.

מחקרים רבים התייחסו לעניין של חשיבות האינדיוידואליזציה עבור הסתגלות חברתית. בהקשר של הפרדה בבית הספר, חשוב לפתח אצל התאומים תחושה של עצמאות נפרדת עוד לפני פרידתם, כדי להקל על המהפך ועל יצירת קשרים חברתיים חדשים. תאומים שלא זכו להפרדה מספקת טרם כניסתם לבית הספר נוטים לדבוק אחד בשני ואולי אף להתבודד מבחינה חברתית. המחקר של סמילנסקי, שהתמקד בתאומים בכיתות ב' עד ו', גילה כי הסתגלות חברתית קשה ביותר עבור תאומים זהים, ומסיקה מכך שרמת האינדיוידואליות של תאומים אלה היא הנמוכה ביותר. בהשוואה בין המינים בקבוצה זו נמצא שעבור הבנים ההסתגלות קשה יותר מהבנות, אולי מהסיבה שתאומים זהים נתפסים כגורם "מאיים" בקבוצה חברתית לעומת תאומות זהות שנתפסות כ"חמודות" ולכן גם פופולאריות. המחקר ממשיך ומגלה כי ההסתגלות החברתית של תאומים לא זהים מאותו מין היא הקלה ביותר, ואילו התאומים ממין שונה ממשיכים להיתקל בבעיות הסתגלות. הסיבה לכך יכולה להיות בגלל שהחברים של הבן מעדיפים שהוא יוותר על החברות עם אחותו לטובת פעילויות "גבריות" יותר, ולהיפך.

לסיכום, אין תשובה חד משמעית וברורה לשאלה האם כדאי להפריד בין התאומים במערכת החינוך. ישנן טענות רבות גם בעד וגם נגד, ומחקרים אף העלו תוצאות שונות. אולם המסקנה החוזרת בכמעט כולם היא כי יש לבדוק כל מקרה לגופו, ולבחור מה שהכי טוב לזוג התאומים שלכם, ולא מה שאולי מתאים לאחרים.

 

מתוך: מהן השאלות המטרידות אמהות לתאומים? עבודה סמינריונית בפסיכולוגיה, מגישה: דינה שטרן-רוטשילד


מאמרים בנושא