הורות חיובית ושלילית במשפחות לתאומים, והתפתחותה של התנהגות פרו-חברתית


תקציר המבוסס על מאמר מאת ד"ר אריאל כנפו (האוניברסיטה העברית) ופרופ' רוברט פלומין (אוניברסיטת לונדון)
שהתפרסם לאחרונה בכתב העת  Journal of Personality and Social Psychology
 
Image האם יש קשר בין התנהגות הורית חיובית או שלילית לבין התנהגות פרו-חברתית של ילדים?
כשהורה מגלה רגשות חום וקרבה כלפי ילדו, הוא מגדיל את הסיכוי כי אותו ילד יהיה אמפתי ויעזור לסביבתו. כשהורה מחנך את ילדו בתקיפות אך בהגיון, מתוך קשב לצרכי הילד, אותו ילד יראה בו מודל לחיקוי, יהיה פנוי למסרים שמעביר אליו ההורה, וילמד ממנו להיות קשוב גם הוא. זו השערה יפה, שמקובלת על תיאוריות רבות. גם מחקרים אחדים תומכים בהשערה שהורות חיוביות ולא שלילית תהיה קשורה להתנהגות הפרו-חברתית של ילדים. המחקר שלנו (ראו מסגרת) שיחזר את הממצאים הללו, אך בכך אין עדיין הוכחה להשפעת ההורים, שהרי כנראה יותר קל להיות חיובי כלפי ילד פרו-חברתי מאשר כלפי ילד אנוכי...
הפתרון היה לשאול את השאלה מחדש: האם לאורך זמן ניתן לראות השפעה של ההורים? בתרשים 1, ניתן לראות שהורות חיובית בגיל 3 קשורה להתנהגות פרו-חברתית בגיל 7. המחקר הראה שלהורות חיובית בגיל 3 השפעה על שינוי לאורך זמן בהתנהגות פרו-חברתית.  ככל הנראה, ההורים משפיעים על התנהגות פרו-חברתית  אצל ילדיהם, גם לאורך זמן.



האם ההורים מתנהגים בצורה דומה (חיובית או שלילית) לשני התאומים שלהם?
ראשית, יש לומר, שלא מצאנו הבדל בממוצע בין תאומים זהים ולא-זהים ביחס שהם מקבלים מהוריהם (אבל כן מצאנו שתאומות מקבלות יחס מעט חיובי יותר). כעת, נשאלת השאלה, לגבי הדמיון בין התאומים ביחס שהם מקבלים. האם היחס שהתאומים הזהים מקבלים דומה יותר? לשאלה זו חשיבות רבה כפי שנראה מיד.


בחלק העליון של תרשים 2 ניתן לראות כיצד מחולקים זוגות תאומים לכאלה ששניהם מקבלים חיוביות גבוהה מהוריהם (לבן) או שניהם מקבלים חיוביות נמוכה (שחור). ביחד, למעלה מ80% מהזוגות קיבלו חיוביות דומה (שניהם חיוביות רבה או שניהם חיוביות נמוכה) מהוריהם. במיעוטם של הזוגות (אפור), אחד הילדים קיבל יחס חיובי והשני לא. כפי שניתן לראות בתרשים, אין כמעט הבדל בין תאומים זהים ללא זהים.

החלק התחתון  של תרשים 2 מציג תמונה שונה למדי לגבי שליליות הורית.  בקרב התאומים הזהים, 15% מהזוגות קיבלו מידות שונות של שליליות. בקרב הלא-זהים, ב 30% מהזוגות אחד התאומים קיבל יחס שלילי במיוחד, אבל השני לא. מה קורה כאן?
 ממצא זה מעיד על השפעת תכונותיו המולדות של הילד על ההורה. שני סוגי התאומים חולקים את אותה סביבה משפחתית. לתאומים זהים וגם ללא זהים ישנם אותם הורים, המנסים לחנך אותם לערכים החשובים בעיניהם. עם זאת, קיים הבדל משמעותי בין סוגי התאומים: בעוד תאומים זהים חולקים את אותם גנים בדיוק, לתאומים השונים זה מזה יש גנים השונים זה מזה, כמו לכל זוג אחים אחר. אם כן מדוע היחס השונה דווקא לתאומים לא-זהים? ככל הנראה יש דמיון רב יותר בין תאומים זהים בהתנהגותם, והם משפיעים על ההורים. לעומת זאת, אם אחד התאומים הלא-זהים מתנהג באופן שיוצר תגובה שלילית אצל הוריו, אחיו/אחותו לא בהכרח יתנהגו כך.

 האם ניתן ללמוד מהתוצאות על השפעת הורים על ילדיהם, ואולי דווקא התאומים הם המשפיעים על הוריהם?

מחקרים הסוקרים זוגות תאומים הם כלי חשוב בקבלת תשובה לשאלה זו. המחקר מפריד בין תאומים זהים ללא זהים. הבדל זה מאפשר לנו להשוות בין הסוגים השונים של תאומים. אם נמצא שתאומים זהים מתנהגים יותר דומה מאשר תאומים שאינם זהים, נוכל ליחס את הדמיון לגנים שהם חולקים ביניהם. במחקר שלנו נמצא שבגיל שלוש הסביבה המשותפת לאחים (כולל החינוך במשפחה) משפיעה מאוד על התנהגותו הפרו-חברתית של הילד. באותו גיל הגנטיקה משפיעה גם היא. כאשר אותם ילדים גדלים, הם יוצאים מהבית יותר, ובוחרים להם סביבות המשפיעות על התנהגותם. בתקופה זו השפעת החינוך המשפחתי מצטמצמת, וההשפעה של הגנים איתם הם נולדו, גדלה. חשוב לומר כי למרות המרחק שנוצר, החינוך שניתן בבית יכול להשפיע על הילדים לאורך זמן. הורה שיהיה חם והוגן כלפי ילדו בעוד הילד פעוט, יעזור לילד לפתח התנהגות של עזרה והקשבה גם בגיל מבוגר יותר.


הגנים של הילד יכולים לעזור לו להבין ולקבל מהוריו מסרים המעודדים עזרה. איך זה קורה? ראשית, ילד חולק עם הוריו חלק מהגנים שלו, כך שהם דומים זה לזה מלכתחילה. כמו כן, הגנים של הילד משפיעים על ההתנהגות שלו, וזו בתורה מעוררת אצל הוריו תגובה מתאימה. כך, ילד שישמח לעזור לאחיו, יעורר תחושת חום וקרבה אצל הוריו שישמחו לחזקו על כך. לבסוף, ילד בוחר לו סביבות וחוויות המתאימות לנטיותיו. ילדים אוהבים סיפורים, משחקים ופעילויות המתאימים להם. ילד שיבחר לשמוע סיפור על חום ותמיכה, ישפיע גם על ההורה שיקרא לו את הסיפור הנעים הזה.

לסיכום, המחקר שלנו מראה כי הקשר בין הורות להתנהגות פרו-חברתית הוא בעל משמעות. ונמשך לאורך זמן.  מצד שני, ההורות אינה פועלת בואקום ההורים מגיבים לילדיהם בהתנהגותם, וההורות מושפעת מהשאלה אם הילד נדיב ועוזר או לא.

פרטים: המאמר מבוסס על מחקר תאומים, שיסד רוברט פלומין באנגליה, ובו השתתפו אלפי משפחות תאומים, בגיל 3, 4 ו7. בכל פעם סיפר ההורה על מידת החיוביות (חיבה, שבחים, וכו') שהוא מפגין כלפי כל תאום, ועל השליליות שלהם כלפיהם (חוסר סבלנות, ענישה), ועל ההתנהגות הפרו-חברתית של הילדים (שיתוף, עזרה וכדומה). בגיל 7 גם המורות דיווחו על ההתנהגות הפרו-חברתית של התאומים. (מחקר דומה עם שאלות חדשות נערך בארץ על ידי מ.ת.י.,  מחקר התאומים הישראלי).

לעיון נוסף:

Knafo, A., & Plomin, R. (2006). Parental discipline and affection, and childrens prosocial behavior: Genetic and environmental links. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 147-164.


Knafo, A., & Plomin, R. (2006). Prosocial behavior from early to middle childhood: Genetic and environmental influences on stability and change. Developmental Psychology, 42, 771-786.

מאמרים בנושא