תקשורת בין תאומים בהתפתחות העוברית


רבים מאמינים שבין תאומים קיים קשר מיוחד. מחקר מרתק שנערך באיטליה מראה כמה מוקדם הקשר הזה מתחיל.

כשתינוקות באים אל העולם הם כבר מתוכנתים לתקשורת חברתית. אפילו שעות ספורות לאחר הלידה תינוקות מראים מוכנות לאינטראקציה עם אחרים ע"י חיקוי הבעות פנים. אך האם הנטייה לתקשר עם אחרים מתבטאת גם לפני הלידה?

הריון של תאומים מהווה הזדמנות ייחודית לבדוק היפותזה זו. תאומים חולקים את הסביבה המשותפת הכי חשובה- הרחם. אם נטייה לאינטראקציה חברתית קיימת כבר לפני הלידה, נצפה לראות אינטראקציה כזו אצל תאומים עוברים. בשבוע ה-11 להריון כבר נצפה מגע בין התאומים, אך  יש צורך לענות על השאלה- האם המגע בין התאומים נובע מתוצאה מקרית של קרבה מרחבית, או נובע מתנועות מוטוריות מכוונות אחד כלפי השני?

 

מחקר אולטרה-סאונד ב-5 זוגות עוברים תאומים מנסה לענות על שאלה זו, באמצעות ניתוח תנועות העוברים בשבוע ה-14 להריון ובשבוע ה-18 להריון. המחקר בדק שלושה סוגי תנועות:

1. תנועה מכוונת אל העצמי (כמו הבאת היד אל הפה או אל העין).

2. תנועות מכוונות החוצה שלא מוכוונות מטרה (כמו נגיעה בדופן הרחם) .

3. תנועות מכוונות החוצה כלפי העובר השני (כמו נגיעה בגב או בראש של העובר השני).

 

המחקר מראה שכבר בשבוע ה-14 העוברים מראים תנועות מכוונות כלפי העובר השני, בנוסף לתנועות מכוונות לעצמי ותנועות לדופן הרחם. בין השבוע ב-14 לשבוע ה-18 להריון, אחוז התנועות כלפי העצמי מתוך כלל התנועות יורד, אחוז התנועות כלפי דופן הרחם נשאר אותו דבר, אך אחוז התנועות כלפי העובר השני דווקא עולה.

ממצא נוסף ממחקר זה שהתקבל גם בשבוע ה-14 וגם בשבוע ה-18 להריון, הוא שתנועות מכוונות לעובר השני מראות דפוס תנועה שונה מתנועות מכוונות אל העצמי או אל דופן הרחם. דפוס זה מתאפיין בזמן תנועה גבוה ומשך האטה איטי. ייתכן והשוני בדפוס התנועה מראה על היכולת של העובר להתאים את תנועתו בהתאם למטרה- תנועה מכוונת לתאום השני.

 

מתוך:

Wired to Be Social: The Ontogeny of Human Interaction. Castiello U, Becchio C, Zoia S, Nelini C, Sartori L, et al. (2010). PLoS ONE 5(10)