חמש מכשפות הלכו לטייל


בשני משפטים: א. ספר נחמד שזכה בפרסים. ב. המסר החינוכי של הספר? לא בטוח שיש לו, אבל גם לא בטוח שהוא צריך....

תקציר העלילה: חמש מכשפות, מכוערות וחמודות להפליא בציוריה הצבעוניים של אורה אייל ("תירס חם") הולכות לטייל, ומתנהגות מאד לא-יפה: זורקות קליפות על העוברים והשבים, נוחרות ומבהילות קונים... בכל שלב הולכת אחת מהן לאיבוד. היא קוראת לעזרה אך חברותיה מתעלמות או לא שומעות, עד שנותרת אחרונה. היא מחלצת אחת מחברותיה, ואחר כך הן מחלצות את הבאה,  וכן הלאה. בסוף היום המעייף הולכות המכשפות לישון.

השפה של הספר די פשוטה, והחריזה חלשה במיוחד.

הלטאות השתכשכו בספלי הקפה,
התגלגלו וקפצו מכסא לכסא.
המלצרים נבהלו ושמטו מגשים,
העוגות נפלו על ראשי האורחים


אבל זה כנראה לא מפריע לילדים, שאוהבים לשמוע על מעללי המכשפות המגעילות/מתוקות.

השיר שהמכשפות שרות בכל עמוד גם הוא אינו יצירת מופת, אך אותו ודאי ניתן לייחס לחוסר הכישרון של המכשפות:

אוהו, אוהו
אוהו, אוהא.
צנון ולפת
רגלי קרפדה.

מסר ערכי? האם יש לספר הזה מסר ערכי? חמש המכשפות מראות שלא תמיד יש צורך במסר כזה. זהו ספר שהמסר המרכזי שבו הוא השתוללות, והוא אינו בא "לחנך" את הילד (אולי להיפך?) מבחינה מסויימת, "הפוך-על הפוך", יש כאן אפשרות להתחבר לרוע של המכשפות, אבל גם להבין שמה שמותר למכשפות לנו אסור. "עלי על המטאטא! ואם לא תשתקי, אקשר לך ת'פה." כמה שונה מהמכשפה של "טרמפ על מטאטא"!

מקום לדיון: הילד השומע את הסיפור נהנה מהאפשרות לצחוק בגלל מעללי המכשפות. חשוב להבהיר לו  - והספר עושה זאת לא-רע  שסגנון דיבור שכזה אינו מקובל בחברה תרבותית, ואכן מתאים למכשפות ולא לנו (ממש כמו שרובנו לא כותשים יתושים או מגדלים ציפורים בשערותינו, בניגוד למכשפות של רונית חכם). הלמידה נעשית בעקיפין, על דרך השלילה. יש מחקרים שמראים שלעתים העברת מסרים בצורה אירונית או משעשעת יכולה לסייע להתפתחות הערכית של ילדים יותר מאשר הטפת מוסר גלויה. אני רוצה לסייג ולומר שמטרה כזו ניתן להשיג רק אם הילד מבין בבירור את ההבחנה בן העולמות, בין האבסורד למציאות. לכן הייתי אומר שילדים ממש קטנים יצחקו מהספר אבל לא ניתן יהיה לעשות איתם עיבוד מהסוג שהזכרתי. ילדים בסביבות גיל חמש ומעלה כן יכולים להנות מהספר אך גם לדבר עליו בנוסף, באופן שיבהיר להם מה מצחיק פה, ולמה אנחנו צוחקים ממשפט נוראי כמו "אם לא תשתקי אקשור לך את הפה"  אנחנו צוחקים רק מפני שברור לנו ששתי המכשפות הן רעות, ושזה אורח החיים שלהן, ולא שלנו.

בקיצור: ספר חמוד.
 

מאמרים בנושא

היחסים בזוג התאומים שלי